יוקרן לפני הסרט דונבאס, הכרטיס תקף לשני הסרטים
סרט תיעודי קצר שלדברי מקורביו של לוזניצה מהווה את החיוך הראשון שהוא מעלה על הבד. בעזרת סרטי ארכיון בשחור-לבן שאסף מן המכון האודיוויזואלי הצרפתי (INA) הוא מחבר יחד סדרה שלמה של הצגות בכורה חגיגיות שנערכו באולם בית האופרה הישן בפריז (אולם גרניה), עם כל ההוד וההדר של השטיח האדום, ההמונים הסקרנים שממלאים את כל כיכר האופרה, האורחים המכובדים, לאורך השנים, שבסרט של לוזניצה מגיעים כאילו כולם לאותה הצגה; החל מז'אן קוקטו וצ'רלי צ'פלין, דרך הנשיא דה גול והנסיכה גרייס ועד לז'אק שאריה ובריג'יט בארדו. הכול מגיע לשיא כאשר מריה קאלאס עולה על הבמה כדי לשיר בוירטואוזיות מושלמת. התחושה של זמנים נורמליים יותר שאולי לא נזכה עוד לחזור אליהם, עוברת כחוט השני לאורכו של כל הסרט הקצר הזה.
סרגיי לוזניצה (יליד בלארוס, 1964), עבר עם כל משפחתו לאוקראינה שם נחשב היום לבמאי הקולנוע המוביל. בוגר המכון הפוליטכני של קייב במגמת המתמטיקה, שבה גילה כישרון בלתי רגיל. בהמשך למד קולנוע במכון גרסימוב במוסקבה והיה בין חניכיה של הבמאית הגיאורגית ננה דז'ורדז'אדזה. עיקר יצירתו הם סרטים תיעודיים, עד היום השלים כבר 17 כאלה, שזכו לפרסים בינלאומיים רבים. בשנת 2000 עבר להתגורר עם משפחתו בגרמניה. בשנת 2010 השתתף לראשונה בפסטיבל קאן עם סרטו "My Joy", ושנתיים לאחר מכן שב לשם עםסרטו העלילתי השני, "In the Fog". סרטו "Maidan" (2014), על האירועים שהסעירו את אוקראינה בעימות שלה עם רוסיה, הוצג גם הוא, בהצגה מיוחדת של הפסטיבל באותה השנה. "נפש עדינה" השתתף בשנת 2017 בתחרות הרשמית של פסטיבל קאן.
