לפני ההקרנה יוקרן הסרט הקצר "לילה באופרה", הכרטיס תקף לשני הסרטים
בכל פעם שסרגיי לוזניצה נוטש לרגע את סרטיו התיעודיים יוצאי הדופי, הוא עובר לסרטי עלילה שהם חריגים עוד יותר. אשר לנושא, העימות העקוב הדם וחסר הפשרות שבין רוסיה לאוקראינה, עימות שגבה הרבה קרבנות עד היום הזה, חוזר בסרט הזה ביתר שאת ובנימה סרקסטית, מדהימה ומסמרת שיער של הדברים המתרחשים שם. זהו אוסף של 13תמונות, מעין מציאות נוראה שאותה חיים תושבי דונבאס, כפי שמכונה האזור שבמזרח אוקראינה, אזור המריבה בין שתי המדינות. 13 תמונות שמבוססות, לדברי הבמאי, על תקריות אמתיות, להן הוא העניק עיבוד מיוחד במינו וחסר רחמים, עיבוד שאינו מחמיא לאף אחד מן הצדדים הלוחמים, אם יהיו כאלה בין הצופים שיידעו להבחין בין חיילי מחנה אחד לשני. מצולם ומבויים בסגנון מקורי ויוצא דופן, הקשר שבין 13 הפרקים שלו לא תמיד מובן מאליו, אבל ההתחלה והסיום, ששניהם עוסקים בלהקת ניצבים שגויסה לטובת סרט טלוויזיה על האירועים, בפתח הסרט לפני תחילת הצילומים, ובסוף הסרט, בבוקר שלמחרת, יכולים להוות שיעור קולנוע מאלף בכל בית ספר שמכבד את עצמו.
סרגייל וזניצה (יליד בלארוס, 1964), עבר עם כל משפחתו לאוקראינה שם נחשב היום לבמאי הקולנוע המוביל. בוגר המכון הפוליטכני של קייב במגמת המתמטיקה, שבה גילה כישרון בלתי רגיל. בהמשך למד קולנוע במכון גרסימוב במוסקבה והיה בין חניכיה של הבמאית הגיאורגית ננה דז'ורדז'אדזה. עיקר יצירתו הם סרטים תיעודיים, עד היום השלים כבר 17 כאלה, שזכו לפרסים בינלאומיים רבים. בשנת 2000 עבר להתגורר עם משפחתו בגרמניה. בשנת 2010 השתתף לראשונה בפסטיבל קאן עם סרטו "My Joy", ושנתיים לאחר מכן שב לשם עםסרטו העלילתי השני, "In the Fog". סרטו "Maidan" (2014), על האירועים שהסעירו את אוקראינה בעימות שלה עם רוסיה, הוצג גם הוא, בהצגה מיוחדת של הפסטיבל באותה השנה. "נפש עדינה" השתתף בשנת 2017 בתחרות הרשמית של פסטיבל קאן.
