X
הבלון האדום
בימוי: אלבר לאמוריס
צרפת 1956
35 דקות  | תרגום לעברית, אנגלית

אחד הסרטים המהוללים ביותר, יצירה קולנועית מרגשת לא רק עבור קהל בגיל הרך, אלא עבור כל מי שאוהב קולנוע בכלל. סיפור על בלון אדום שאימץ ילד ועל מסעותיהם של השניים ברחבי פריס. זהו בלון יוצא דופן שיש לו רצונות וכוונות משלו, וקשה לכל אורך הסרט להחליט אם הוא זה שמדריך את הילד או הילד הוא זה שמדריך אותו. הסרט, העשוי בהומור, ברגישות, בהבנה ובאהבת אדם נדירים, הוא תוצר מבצע משפחתי שבו שני ילדיו של הבמאי, פסקל  וסבין, מגלמים את התפקידים הראשיים. פסקל הוא הילד שמוצא בוקר אחד, בדרכו לבית הספר, בלון אדום גדול שהופך בימים הבאים לחברו הקרוב ביותר. סבין היא ילדה שבה הוא פוגש במהלך נדודיו, בחברת הבלון. הסרט, ששייך היום לקלאסיקה של הקולנוע, זכה לפרס אוסקר כסרט הקצר הטוב ביותר לשנת 1956, לפרס ראשון בפסטיבל קאן באותה הקטגוריה ולעוד שורה ארוכה של פרסים בינלאומיים שונים. הבמאי אלבר לאמוריס כתב בעצמו את התסריט (שגם הוא זכה לפרס אוסקר) והוא שגם ערך את הסרט.

אלבר לאמוריס, שנולד בשנת 1922, היה במקור צלם, והתחיל לביים סרטים קצרים במהלך שנות ה-40 של המאה הקודמת. הוא התפרסם בזכות הפשטות, התום והפיוט שידע להכניס לתוך סרטיו, בעיקר אלה שנועדו לבני הגיל הצעיר. סרטו הקצר "סוס הפרא" (1953) זכה לפרס ראשון בפסטיבל הסרטים בקאן, לשם חזר שלוש שנים מאוחר יותר עם "הבלון האדום" כדי לזכות שוב בפרס זה. בהמשך נוספו לסרט גם שני פרסי אוסקר. שני הסרטים נחשבים היום נכס צאן ברזל ברפרטואר של הקולנוע לנוער. ב-1957 המציא ופיתח את משחק השולחן המוכר לנו עד היום "ריסק". בתחילת שנות השישים ניסה לאמוריס לעבור, בהצלחה פחותה, לבימוי סרטים באורך מלא, ובהמשך הקדיש עצמו לסרטים תיעודיים קצרים. הוא נהרג בשנת 1982 בתאונת מסוק באיראן, שעה שצילם סרט בשם "רוח האוהבים".

בימוי ותסריט:
אלבר לאמוריס
צילום:
אדמון סשאן
מוסיקה:
מוריס לרו
באדיבות:
סרטי נחשון
בהשתתפות פסקל לאמוריס וסבין לאמוריס.