האנתרופולוג פול דדאלוס עומד לשוב מטג'יקיסטן הביתה, לצרפת. בדרכו הוא נזכר בילדותו ובמחלת הנפש של אמו, בשנות ההתבגרות שלו, בקשר ההדוק בינו לבין אחיו ואחותו, באביו האלמן שסירב להתנחם, בטיול שעשה עם כיתתו בתיכון לעיר מינסק שהייתה אז בברית המועצות, בדרכון שלו, אותו מסר לנער יהודי כדי שיוכל לעלות לישראל, בחבריו ובבני משפחתו, שחלקם עתידים היו לבגוד בו, בשנות לימודיו בפאריס, ומעל הכל, באסתר, מלכת בית הספר, נערה מיוחדת במינה שהייתה אהבת חייו, ואותה לא ישכח לעולם.
ארנו דפלשן - מן הבמאים המובילים של הקולנוע הצרפתי היום, התגלה לראשונה בשנת 1991 כאשר סרטו בן השעה, "חיי המתים", הוצג במסגרת-משנה בפסטיבל קאן. סרטו הבא, Sentinel, כבר השתתף בתחרות הרשמית של הפסטיבל, ומאז הוא הפך שם לאורח קבוע. גם אם הנושאים המעסיקים אותו הם בעיקר חיי משפחה, ויש בלא מעט מן הסרטים גם מרכיבים אוטוביוגרפיים, הם משקפים בדרך מיוחדת במינה את התקופה שבה הם מתרחשים, והמבנה שלהם הוא תמיד מקורי ויוצא דופן. הוא נחשב למדריך שחקנים בחסד, ואכן, רבים מבין המשתתפים בסרטיו, ביניהם שחקנים כמו מתיה אמלריק וקתרין דנב, זכו בפרסים.
הוקרן בפסטיבל הסרטים הבינלאומי ערבה 4, (2015)
