קארל אוך, מנהל פסטיבל קארלובי וארי מגיש:

מחווה למילוש פורמן

מילוש פורמן – הדמות הבולטת של אביב הקולנוע הצ'כי במחצית השנייה של שנות הששים ומי שעשה לאחר מכן קריירה מזהירה במערב וזכה בין היתר לשני פרסי אוסקר, נולד בשנת 1932 בעיירה צ'סלב, בצ'כוסלובקיה דאז. אביו, שהיה מורה, ואמו, שניהלה בית מלון, נעצרו שניהם ע"י הנאצים בתחילת מלחמת העולם השנייה כחשודים בשיתוף פעולה עם המחתרת נגד הכיבוש, ונשלחו למחנות ריכוז; אמו מצאה את מותה באושוויץ ואביו, בבוכנוואלד. פורמן למד קולנוע באקדמיה המפורסמת FAMU בפראג, כשבין חבריו לכיתה היו לפחות עוד שניים שהפכו לאחר מכן לבמאים ידועים - איבן פאסר, ויז'י סקולימובסקי הפולני – ואף הצלם מירוסלב אונדריצ'ק, שעמו עתיד היה פורמן לשתף פעולה פעמים רבות, הן בסרטיו הצ'כיים והן באלה שעשה במערב. פורמן היה שותף מוביל במהפכה התרבותית של האביב של פראג, וסרטיו, לפחות אלה שאושרו להפקה, זכו להצלחה גדולה, החל מ"פטר השחור" (1963), דרך "אהבותיה של בלונדינית" (1965), שבאמצעותו זכה לראשונה לתשומת לב בינלאומית ובהמשך "נשף מכבי האש" (1967), סרט שהצנזורה הצ'כית אסרה על הקרנתו משום שראתה בו סאטירה ארסית נגד המשטר. כשפוטר מעבודתו באולפני באראנדוב הצ'כיים בטענה שניהל מו"מ על הפקת סרט בצרפת, ובתגובה לכך, החליט פורמן לעבור לארצות הברית. סרטו הראשון שם, "התפשטות" (1971) נכשל בקופה למרות הביקורת החיובית לה זכה, אבל למרות זאת, המפיקים מייקל דאגלס וסול זנץ החליטו להפקיד בידיו את העיבוד לקולנוע של "קן הקוקייה", אחד הרומנים המדוברים ביותר של אותה התקופה. הסרט יצא לאור ב-1975 וזכה להצלחה עצומה, כולל חמישה פרסי אוסקר (סרט, בימוי, שחקן, שחקנית ותסריט). בהמשך, ביים פורמן עיבוד לקולנוע של המחזמר "שיער" (1979), נטל על עצמו העברה יומרנית למסך הגדול של רב המכר "רגטיים" (1981) שהצליח פחות, אבל זכה שוב לתהילה בזכות הגישה המיוחדת שלו לסרט הביוגרפי על מוצארט "אמדאוס" (1984), וקצר הפעם שמונה פרסי אוסקר. "ולמונט" (1989), עיבוד של פורמן לספר הזימה הצרפתי הקלאסי "יחסים מסוכנים", התקבל בפחות התלהבות, אולי משום שהיה צמוד מדי לעיבוד אחר של אותו הרומן, שיצא שנה לפני כן, בבימוי של הבריטי סטיבן פרירס. שלושת הסרטים האחרונים של פורמן, היו כולם ביוגרפיות של דמויות מפורסמות, המו"ל האמריקאי השערורייתי לארי פילנו, הקומיקאי אנדי קאופמן והצייר הספרדי הגדול פרנסיסקו גויא, שסרטו של פורמן התמקד בשנות חייו האחרונות. השילוב המיוחד במינו בין אירוניה דקה ומבט אנושי ואוהד, עם תפיסה מקורית של קולנוע וכישורים נדירים להדרכת שחקנים, הפכו את פורמן לאחד הבמאים הגדולים שהיו לקולנוע במחצית של המאה ה-20. אין פלא לכן, שבשנת 1978 הוא מונה ליושב ראש מחלקת הקולנוע של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק. מילוש פורמן הלך לעולמו בארצות הברית, בחודש אפריל 2018.

 

קארל אוך (1974) למד משפטים והוא בוגר לימודי תיאוריה והיסטוריה קולנועית באוניברסיטת צ'רלס בפראג. הוא צורף לוועדת הרפרטואר של פסטיבל הסרטים בקארלובי וארי בשנת 2001 ובמסגרת זאת היה אחראי בין היתר לרטרוספקטיבות של סרטי סם פקינפה, ג'ון יוסטון, מייקל פאוואל ואמריך פרסבורגר, ז'אן-פייר מלוויל ואליו פטרי. משנת 2010, אוך משמש כמנהל האמנותי של פסטיבל קארלובי וארי. בין היתר, הוא מכהן בנוסף כחבר באקדמיה האירופית לקולנוע, ומאז 2014 הוא חונך במסגרת "ימי הקולנוע" של פסטיבל ונציה, וכן מכהן בקרן הקולנוע ההולנדית התומכת בפיתוח פרויקטים בינלאומיים חדשים.

 

 

 

 

אהבותיה של בלונדינית

קומדיה מלאת חן, רגש והומור שפתחה את שערי המערב בפני מילוש פורמן. במסגרת מאמצי הגל החדש הצ'כי, שסרטיו שאפו להיות קרובים עד כמה שאפשר יותר למציאות ואוטנטיים בבחירת הדמויות שהם מציגים, ביסס פורמן את התסריט שלו על תקרית מימי נעוריו שאותה זכר היטב – סיפורה של צעירה בשם אנדולה, החיה בעיירה קטנה ועוסקת בעבודה אפורה ושגרתית במפעל לייצור נעליים קרא עוד

התפשטות

סרטו הראשון של מילוש פורמן בארצות הברית, אחרי שעזב את צ'כוסלובקיה, נושא עדיין את כל הסממנים שאפיינו את הסרטים שעשה במולדתו, וגם אם הדמויות אינן דוברות עוד צ'כית אלא אמריקאית, הוא מצליח למצוא בהן את אותו חומר גלם לסאטירה חברתית מעודנת ומשועשעת, שבה  האירוניה והפאתוס מתחלקים בטבעיות ממש כמו בחיים קרא עוד