אל חייהם המשמימים של חברי קהילה עמידה ומסוגרת בפולין פורץ בהפתעה מהגר שנוכחותו טורפת את קלפי השגרה. על אף אושרם, התושבים המקומיים חווים בעיקר עצבות וכמיהה לא ממומשת. ידיו של המהגר מהמזרח מרפאות אותם באופן מסתורי כשהן נוגעות בהם, ועיניו כמו חודרות לנשמותיהם. המבטא הרוסי שלו נשמע באוזניהם כמו שיר מהעבר, זכר עמום ומודחק לילדותם הבטוחה, קולות שמעלים רסיסי זכרונות מזויפים של עבר תמים יותר. זניה, המרפא מהמזרח, גורו בהתהוות, עומד לשנות את חייהם.
